<h1>ראבי"ה סימן אלף מ"ו</h1>
<h2>דף יא.</h2>
שמעתי חכמים גדולים מתקשין בסוגיא של שמועה זו דתנן [שבועות ל"ו ע"א] ויברכך וייטב לך ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרין ופריך והא לית ליה לר' מאיר מכלל לאו [אתה שומע הן, וקשיא להו אמאי לא פריך נמי לרבנן דאית להו מכלל לאו] אי אתה שומע הן. לא קשיא דהכי נמי הוה מצי למיפרך לרבנן אמאי פטרי והא אית להו מכלל לאו אתה שומע הן [אלא משום דקיימא לן כר' מאיר דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן] ומדקדק בעל התלמוד בדידיה ולא חייש אדרבנן בכולה שמעת' למיפרך ולתרוצי אליבייהו. כדאמרינן בכמה דוכתי מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתנאי בני גד ובני ראובן מה התם תנאי קודם למעשה והן קודם ללאו, אלמא דהכי עיקר כר' מאיר. ומיהו במסקנא מיתרצא כולה מתני', דאמרינן אלא לעולם כי לית ליה בממונא באיסורא אית ליה, ואלעיל קאי דקאמר אלא איפוך, ואפילו באיסורא לית ליה. [והכי קאמר אלא לעולם תיפוך ולא תימא אפילו באיסורא לית ליה] אלא בממונא [לית ליה] ובאיסורא אית ליה. הילכך שבועת העדות דאית בה ממון דמפסידין לתובע דדמי לתנאי בני גד ובני ראובן דהוי ממון, ולא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן, להכי פטר ר' מאיר. וכן סוטה דאית בה ממון כגון כתובה, כת' הנקי לאורויי לן דבעי ל[א]שבועה אם שכב חנקי אם לא שכב הנקי. ולא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן לר' מאיר. אבל שתויי יין ופרועי ראש דאיסורא דלאו ממונא דלית בה ממון כלל, ולא דמי בממון לתנאי בני גד ובני ראובן, אית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן. וכן כל הדומין להן, ואל יבא בכל עת אל הקודש ולא ימות, הא אם יבא בלא עת ימות כגון בביאה ריקנית. וכל קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו, הא אם תחללו תמותו. וכן ורחצו במים ולא תמותו, הא אם לא רחצו תמותו. וחכמים מחייבו דאית להו אפילו בממונא מכלל לאו אתה שומע הן וכל שכן באיסורא. ומתני' דפרוע ראש דברי הכל היא. ויש מקשין אהא דאמ' באיסורא אית ליה מכלל לאו וכו', והא בפ"ק דנדרים [י"א ע"א] אמרינן לחולין שאוכל לך אסור ואמרי' (ליה) [לימא] מתניתין דלא כר' מאיר דאי ר' מאיר הא לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן. ונדרים איסורא ולאו ממונא ואמאי לא מתרץ התם באיסורא אית ליה. ואומר אני דלא תיקשי דנדרים נמי איסורא דאית בה ממונא הוא שהרי אוסר ממון חבירו על עצמו או ממונו על חבירו וכו' לא מצי לתרץ התם באיסורא אית ליה. וראיתי בתוספות תלמידי רבינו יעקב שדחק את עצמו לתרץ וחכמים פוטרין (ורבנן) [דרבנן] לא פליגי אדר' מאיר במכלל לאו אתה שומע הן ולא פליגי עליה אלא בתנאי כפול ולהכי לא מדקדק תלמודא במילתא דחכמים. ולא היא דאם כן בנדרים [י"א ע"א] כי פריך לימא מתניתין דלא כר' מאיר, הכי הוה מצי למיפרך מני מתניתין לא ר' מאיר ולא רבנן, אלא מדפריך ליה לימא מתניתין דלא כר' מאיר ש"מ דרבנן אית להו מכלל לאו אתה שומע הן. וגם בתוספות חביבי הלוי זצ"ל ראיתי שפירש לעולם לא תיפוך ור' מאיר (מיחזי) [מיחייב] משום דאיסורא (דאית) [דלית] ביה ממונא הוא ואמרינן מכלל לאו אתה שומע הן. ולא היא (דאית ליה) [דאי לית] ביה ממונא לגבי עדים אית ביה (מששא) ממונא לגבי תובע ודמי לתנאי בני גד ובני ראובן דהוה ממון לגבי ישראל נמי שאם לא יעברו אל תתנו להם. ופירש נמי וחכמים פוטרין, דאפילו באיסור לית להו מכלל לאו אתה שומע הן ומתני' דשתויי יין ופרועי ראש ר' [מאיר] היא ולא רבנן. שתי תשובות בדבר, חדא כדפרישית לעיל דא"כ דרבנן נמי לית להו מכלל לאו אתה שומע הן ליפרוך בנדרים מני מתניתין לא ר' מאיר ולא רבנן. אלא מדפריך לר' מאיר לחוד מכלל דלרבנן אית להו מכלל לאו אתה שומע הן. ותו הא אמרינן בהדיא [נדרים שם] ואלא ר' יהודה היא, אלמא ר' יהודה דהוא בר פלוגתא דר' מאיר אית ליה מכלל לאו אתה שומע הן, וחכמים ר' יהודה. ותו הא אילו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש לאו משנה דנימא ר' מאיר היא, אלא ברייתא היא ודברי הכל היא מדפליגי (בספרי) [בסיפא רבי] וחכמים בבעל מום ששימש ובהזיד (ו)במעילה מכלל דרישא דברי הכל היא.
